מהו מקור הפתגם: "לראות את חצי הכוס המלאה" ?

הסבר :

דימוי שכיח להצגת ההבדל בין ראייה חיובית לראייה

שלילית הוא דימוי הכוס: האופטימי רואה את חצייה המלא, ואילו הפסימי – את חצייה הריק

התרגום המילולי מאנגלית הוא 'לראות את הכוס המלאה למחצה, ואולם בעברית התקבע הביטוי במבנה אחר: 'לראות את חצי הכוס המלאה', 'לראות את מחצית הכוס המלאה'.

אומר ד"ר רוביק רוזנטל : הניב עוסק בכוס שחציה מלא וחציה ריק, ולכן 'חצי הכוס המלאה' אכן שגוי, וכנ"ל 'חצי הכוס הריקה'. האינסטינקט הלשוני מושך אותנו למילה 'כוֹס' ולכן הניב מקבל צורת נקבה. הפתרון פשוט: 'מחצית הכוס המלאה', 'מחצית הכוס הריקה', וכך גם הלוגיקה, גם הדקדוק וגם האינסטינקט הלשוני באים על סיפוקם.

הסופר ויליאם ארתור וורד כתב : "הפסימי מתלונן על הרוח; האופטימיסט מצפה שהיא תשתנה; הריאליסט מכוון את המפרשים".

הסופר והפילוסוף הצרפתי וולטר כתב נובלה סטירית על אופטימיות – קנדיד. הספר, שיצא לאור בינואר 1759, נפתח בסיפורו של צעיר בשם קנדיד, שמחונך בגן העדן המוגן שבו הוא חי על פי ערכי האופטימיות, במהלך הספר מגלה קנדיד עד כמה העולם רחוק מתיאור אידיאלי זה כשהוא נקלע לשרשרת אינסופית של קטסטרופות איומות, ובסופו של דבר מגלה שהאושר טמון בטיפוח הגינה שלו.

ביטוי שאני משתמש בו לעיתים קרובות : "התמונה מתבהרת, הכל שחור" – אבל אני אדם אופטימי כי אנחנו שואפים להיות אופטימיים, אולי כי זו התניה עמוקה השואפת להגן עלינו מפני חוסר מזל.

חלק מזה יכול להיות (או שלא יכול להיות), ביטחון יתר ואולי אידיאליזם, אבל העולם החדש זקוק לריאליסטים מאוזנים. אנשים ששוקלים את היתרונות והחסרונות ומגיעים להחלטה חסרת פניות, מעשיות ומציאותיות. לדוגמא בימים אלה אנחנו מחפשים מנהל פרויקט ריאליסט ברמת מדינה למלחמה בקורונה

ג'ולי נורם, חוקרת בפסיכולוגיה בקולג' וולסלי במסצ'וסטס, טוענת כי במידה מסוימת לפסימיות יש יתרונות משלה. בספרה "הכוח החיובי של חשיבה שלילית" נורם טוענת כי במקרים רבים, פסימיות היא כלי התמודדות יעיל מבחינה אסטרטגית, מה שהיא מכנה "פסימיות מתגוננת".

ההיבט המרכזי של הפסימיות ההגנתית, על פי נורם, הוא ציפיות נמוכות, ותכנון מראש של דרכים קונקרטיות להתמודדות עם המכשולים שהם עלולים להתמודד איתם בעתיד. "מה שראינו במחקר הוא שאם הם מדמיינים תרחישים שליליים בצורה מסוימת, זה עוזר להם לתכנן כיצד להימנע מהאסון, ובסופו של דבר הם עושים ביצועים טובים יותר מאשר אם הם לא השתמשו באסטרטגיה הזו. זה עוזר להם לכוון את החרדה שלהם לפעילות פרודוקטיבית".

מקור הפתגם : מקורו של הדימוי בלשונות אירופה, כגון באנגלית, צרפתית וגרמנית : to see the glass half full

מקורו אינו ידוע בוודאות, הוא יוחס לנשיא ארה"ב רונלד רייגן במסיבת עיתונאים משנת 1985. עם זאת, השאלה הופיעה לפחות כבר בשנת 1933 במאמר של LA Times

המקור העתיק ביותר שמצאתי הינו מהספר המורה למתמטיקה – כרך 20 משנת 1927 :

הארנב שאל את עליסה: "האם את יודעת אלגברה ?" ועליסה ענתה: "אהבתי זאת כאשר למדתי בתיכון". את יכולה לספר לי על אחת האקסיומות באלגברה שאל הארנב, ועליסה ענתה: "מספר זוגי המוכפל במספר זוגי נותנת תוצאה זוגית". אכן אמר הארנב, האם את מסכימה כי בקבוק חצי מלא הוא גם בקבוק חצי ריק? כן אמרה עליסה וממתינה לשאלה הבאה. אם תכפילי את המשוואה משני הצדדים תקבלי שבקבוק שלם שווה לבקבוק ריק אמר הארנב. "ובכן, ככה זה בכל מקרה בארצות הברית," אמרה עליסה, קצת בחוצפה.

הלכתי למקורות היהודיים לחפש אופטימיים ופסימיים

רבי עקיבא היה גדול האופטימסטים, וטבע ביטוי שהרבה אנשים דתיים חוזרים ומשתמשים בו - ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד״ כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא , לטובה הוא עושה זאת.

מסופר על רבי עקיבא שהלך בדרך עם חמור תרנגול ונר וביקש להכנס למלון, וסרבו לו, אמר לעצמו כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה והלך ולן בשדה. באה רוח וכיבתה את הנר, בא חתול ואכל את התרנגולת, בא אריה וטרף את החמור.

חזר רבי עקיבא ושינן לעצמו את הביטוי הנ"ל. בו בלילה בא גיס של חיילים רומאיים והשתלט על העיר, אילו היה הנר דולק התרנגול קורא והחמור נוער היה רבי עקיבא נתפס...( ברכות ס' עמוד ב' )

מנין למד רבי עקיבא להיות אדם אופטימי? התשובה הינה מי היה רבו במשך 22 שנה - נחום איש גמזו, שנקרא כך כי אמר על כל דבר "גם זו לטובה" ( מסכת תענית כ"א עמוד א')

הברקה של יעקב פרוינד : לראות את חצי הכוס המלאה, ולהעביר לכוס קטנה יותר.