מה מקור הניב-"מוסר כליות" ?

הקדמה:

לפני שנתחיל , נדבר קצת על הכליות ועל נפלאות גוף האדם

להלן מספר עובדות:

הכליות הן זוג האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן ובעל תפקידים רבים ובעיקר איזון של הדברים הבאים:

מלחים בגוף

משק המים

לחץ הדם

החומצה בגוף – PH

סידן

תאי דם אדומים וייצור ההמוגלובין

הפרשת פסולת

יצירת שתן

· כמות הפלזמה העוברת בכליות נאמדת ב־180 ליטרים ביום.

· קצב סינון הדם בכליות 1.25 ליטר בדקה.

· יחידת ההפעלה הבסיסית של הכליה נקרא נפרון ( מסנן הדם ) , ובכל כליה יש 1.2 מיליון נפרונים ואורך כל נפרון כ-5 ס"מ כלומר האורך הכללי של צינורות-השתן בשתי הכליות של האדם מגיע לכדי 80-50 ק"מ

מקור השם כליה הינו מיוונית שמשמעותו בטן, בארמית -"כוליא".

טוב לא נפרט יותר, קחו כוס מים ונמשיך לדבר על הקשר הרוחני של הכליה

הסבר הביטוי:

הכליות הינן מקום המצפון של האדם ומוסר כליות הינו התעוררות מצפונו של אדם ובמיוחד כאשר אדם מצטער לאחר שעשה מעשה רע.

ייתכן שיש קשר בין המצוקה הנפשית, שיש ביסורי מצפון, לבין הכאבים שמופיעים כתוצאה מתופעות שונות במערכת השתן ועל כך ניתן ללמוד מספר תהלים ט"ז ז' : "אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי"

במסכת ברכות דף ס"א, עמוד א נאמר:" "שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה" כל האיברים הפנימיים בגוף מגיעים כאיבר יחיד ורק הכליות מגיעות לנו כזוג, מכאן נולדה הסמליות של צד אחד טוב וצד אחד רע והצורך להחליט ביניהם.

בספר ירמיהו כתוב כי הקב"ה : וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, כדי לוודא מה הן יועצות לנו.

וכן : "אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת: וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו, כִּפְרִי מַעֲלָלָיו."

לפי התנ"ך גם תחושת הרגש ובעיקר השמחה מקומן בכליות : לדברי שלמה המלך : "ישמח לבי גם אני, ותעלוזנה כליותיי, בדבר שפתיך מישרים" -משלי כג. ט"ו.

בתפילות יום הכיפורים, אנחנו

אומרים:

"אתה יודע רזי עולם – ותעלומות סתר כל חי, אתה חופש כל חדרי בטן- ובוחן כליות ולב"

מקור הביטוי

הביטוי "מוסר כליות" אינו מופיע בספרות חז"ל ועל פי ד"ר רוביק רוזנטל מי שטבע כנראה לראשונה את הביטוי הינו סופר ההשכלה, אברהם מאפו – 1808-1867 והוא קושר ישירות בין הפסוק תהילים לבין הביטוי, בספרו "חוזי חזיונות" על שבתאי צבי: "ואנוכי אפחד יומם, אף לילות ייסרוני כליותי. הה! מוסר כליות, מוסר שדי! קול אלוהים הוא, המתהלך בהלך נפשי".

פרץ סמולנסקין כתב בספרו "התועה בדרכי החיים" בשנת 1869 – עמוד 21 "יסרוני בלי חמלה, עד כי לא לעתים רחוקות נגזלה שנתי מעיני מהמון מוסר כליות".