פתרונות לחידות לפסח

תשובה לחידה מס' 1 : חושך מצרים

הסבר: מַכַּת חשֶׁךְ היא המכה התשיעית בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, הביטוי משמש מטפורה לחושך מוחלט.

מקור : ”וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מצרים וַיָּמֶשׁ חֹשֶׁךְ".

חוקר המקרא שאול הון מציע הסבר לכך שניתן היה למשש את החושך ("וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ"): באותו זמן התפרץ הר הגעש סנטוריני, והאבק שנישא ברוח לפחות עד כרתים ושהרס את התרבות המינואית, הגיע כנראה גם למצרים, וכך ניתן היה למשש את החושך.

שפות: ביידיש יצרו את הביטוי 'חושך ווי אין מצרים': חושך כמו במצרים. בגרמנית אימצו גם כן את הדימוי: AgyptischeFinsternis.

יעקב פרוינד : אני בבלק אאוט

------------------------------------------------------

תשובה לחידה מס' 2 : חד גדיא

הסבר : הסבר: פיוט בסוף ההגדה של פסח הכתוב בארמית , הביטוי יותר הפך כינוי לבית סוהר בשלב מאוחר הרבה . בסלנג העבריינים הפולני תיש, coziol, הוא כינוי לבית סוהר. הפושעים הישראלים העדיפו את בנו של התיש.

הסטירה שכתב אפרים קישון במשך 30 שנה נשאה את הכותרת "חד גדיא"

חד-גדיא הוא בעצם בלוקצ'יין בתוך שיר. אם נסתכל על מילות השיר, נגלה שכל בית (בלוק) מכיל את פרטי הבלוק שקדם לו.

לכן, כל שינסה לשנות את הבית שלפני יכשל, וישאר עם בלוק לא תקין.

הבה נסתכל על הבית הראשון, זה בלוק הג'נסיס:

> חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

כאן רואים שהונפקו שני זוזים, והם שימשו לרכישה של גדי אחד. זו בעצם העסקה הראשונה שנכלאה בבלוקצ'יין. בבית השני אנו רואים עוד עסקה, לפיה רשומה עוד טרנזאקציה: הגדי (גדיא) נאכל על ידי החתול).

> וַאֲתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

כלומר, אם היינו משנים את הבלוק הראשון, של העסקה בה נרכש הגדי בשני זוזים, הרי שכל הבלוק השני לא היה תקין.

העניין ממשיך ועד הבלוק האחרון ניתן לראות תיעוד של כלל העסקאות:

אם אתם שואלים אותי, זו ההוכחה שהבלוקצ'יין מקורו במיתולוגיה העברית.

מקור: הפיוט נכנס לראשונה להגדת פראג ב-1590, יחד עם השיר אחד מי יודע, והופיעו כבר בכתב יד של סידור בשנת 1406. לפי אחת הטענות, מקור השיר בבלדה גרמנית פופולרית, המבוססת על שיר ערש צרפתי הבלדה היא בעלת מבנה דומה, אך התוכן כאמור הותאם לרעיונות יהודיים שיש דין ויש דיין.

הברקה : מזל גדי ובאופק שור.

--------------------------------------------------

תשובה לחידה מס' 3: חיפש אותו בנרות

הסבר: השקיע מאמצים רבים בחיפוש אחר מישהו או משהו; חִפֵּשׂ בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה, הִשְׁתַּדֵּל וְהִתְאַמֵּץ לִמְצֹא דְּבַר-מָה

בימי קדם היה הנר כלי תאורה מרכזי אשר דלק בכל בית ובאמצעותו חיפשו כל דבר שלא נמצא.

המילה נֵר גזורה מן השורש נו"ר, המציין אור ואש. מילה נוספת משורש זה היא מְנוֹרָה. בעת העתיקה הייתה המנורה כלי שהתקינו עליו נרות: עם התפתחות הטכנולוגיה בעת המודרנית נפרדה המנורה מן הנרות, וקיבלה בנות לוויה חדשות מן השורש נור: נוּרָה, זיקוקי דנור שמקורן זיקוקי די-נור – שביבים של אש

עד היום מבצעים בדיקת חמץ עם נר, כפי שבוצעו בעולם העתיק. דיוגנס פילוסוף יווני 323-412 לפני הספירה- דיוגנס נהג לשוטט ברחבי העיר כשנר בידו, עוד בשעות האור. כאשר אנשים תמהו למראה האיש המוזר ושאלו אותו מה מחפש, ענה להם: "בן אדם". כלומר איש ישר אני מחפש והתכוון כי היושר והצדק אינם מצויים בתחום הפומבי, במרחב הפוליטי.

מקור : וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת-יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת מצוטט פסוק מנבואת צפניה א' יב על יום הדין העתידי, שבו יהרוס ה' את ירושלים ויעניש את יושביה.

ה' מתריע שימצא ויעניש אפילו את אלה שלכאורה לא עשו דבר לבד מהעלמת עין מן המציאות וחוסר אמונה בכוחו של ה'

ולמה ייעשה החיפוש בנרות דווקא? לדעת אבן עזרא: "כי בנר יוכל אדם לראות מה שיש בחדרי חדרים, כי אור השמש לא יכנס שם". כלומר, הנרות – כטכנולוגיה להבאת אור גם אל פנים הבית – מייצגים את האפשרות לחפש גם במקומות שהינם חשוכים באופן טבעי- דוגמא מצוינת לביעור חמץ.

סיפור : בספר פתגמים בתלבושת החידה 2- סיפור מענין על נרות וצדק...

שפות: אנגלית : to seek high and low יידיש :מען זוכט עס מיט ליכט.

הברקה של יעקב פרוינד: השלב הבא, חיפש אותו ב..."נרווים"

----------------------------------------------------

תשובה לחידה מספר 4 : עברנו את פרעה נעבור גם את זה

הסבר: עם ישראל עבר צרות ובכל דור עובר צרות אחרות, אך אנחנו מתקדמים ומתפתחים על אף כל הצרות.

מקור : השיר הפופולרי של מאיר אריאל עלה בימי הקורונה ולילות הסגר למעלת המנון.

אך לדעת ד"ר רוביק רוזנטל אריאל אכן לא יצר את הביטוי, וגם לא סוחרי שוק הכרמל.

זו אמרה יהודית ותיקה, ונוסח חלקה הראשון ביידיש הוא 'מיר זיינען בייגעקומען דעם פּרעה'.

האמרה מתועדת בין היתר בספר ההומור היהודי של לנדמן: "משה אומר לאשתו: 'מדברים על כך, שבקרוב יבוא המשיח. קשה לומר שזה משמח אותי. נצטרך לעזוב כאן הכל ולעלות לישראל, בדיוק לאחר שקנינו בית כזה יפה'. אומרת שרה: 'אל תדאג, משה. עברנו את פרעה, נעבור גם את המשיח'".

גירסה נוספת: "עברנו את המן, נעבור גם את המשיח".

יש גם טענה שאריאל קיבל כאן השראה משיר מוקדם של יחיאל מוהר שנכתב לפני מלחמת ששת הימים: "עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו, אנחנו נעבור במיצרי טיראן".

הברקה: כל פסח אני לוקח שבעה ימי חופש מ-חלה.

------------------------------------

תשובה לחידה מס' 5 : פסח על שתי הסעיפים

הסבר: התלבט, היסס, דילג בין שתי אפשרויות מבלי להכריע ביניהן.

מקור: דברי אליהו הנביא: "ויגׁש אֵלִיָהּו אֶל-ּכָל-הָעָם,

וַיֹאמֶר עַד-מָתַי אַתֶם ּפֹסְחִים עַל-ׁשְתֵי הַ ּסְעִיּפִים" -מלכים א, יח כא. אליהו בא בטענה לעם, המתלבט אם להטות אוזן קשבת לנביאי הבעל או לנביא ה', והוא טוען שהם פוסחים =מדלגים, על שתי הסעיפים. (בלשון התנ"ך סעיּפים הם מחשבות )"ּסְעִ ּפִ ים" הם צורת רבים של "סָעֵף" או של "סְעִפָה"(. אליהו הנביא טוען שהעם מדלג ממחשבה למחשבה ואינו בוחר בדרך הישר). היום אנו מכירים את המשמעות של השורש ס-ע-ף מהמילים "סעיף" ו"הסתעפות" - התפצלות. בתנ"ך סעפות הן ענפים של עץ.

ביטוי דומה: לשבת על הגדר

הברקה של יעקב פרוינד: היא עמדה מול הארון, פוסחת על שני... הצעיפים.

---------------------------

תשובה לחידה מס' 6 : כשושנה בין החוחים

הסבר : דבר או אדם יפה, בולט לטובה

מקור : שיר השירים ב' ב' : "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת", חוחים = קוצים.

ביטוי זה נאמר בפרק המתאר את האהבה בין בני זוג אהבה ללא פשרות. החתן משווה את כלתו לבנות אחרות שהכיר. הוא אומר שאין מה להשוות, כמו שהיא אפשר להשוות בין שושנה לבין קוצים. הכלה יותר טובה בכל, הוא לא צריך להתלבט ולא צריך להתפשר. הדימוי הינו לעם ישראל שהוא ייחודי בין כל העמים.

שיר השירים מדבר על האהבה בין בעל ואישה, משל לאהבה השוררת בין בורא העולם, החתן האלוקי, ובין כלתו האהובה – העם היהודי. הקשר המיוחד ביניהם החל לפרוח כאשר האלוקים הוציא אותנו ממצרים, ולפיכך ישנם הנוהגים לומר את שיר השירים בחג הפסח.

במדרש שיר השירים פרשה ב' דרשה ב' נאמר :

אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשׁוּרָה שֶׁל גְּפָנִים וְשׁוּרָה שֶׁל רִמּוֹנִים וְשׁוּרָה שֶׁל תַּפּוּחִים,ּמְסָרוֹ לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ.

לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה, וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים.

הֵבִיא קַצָּצִים לְקַצְּצוֹ, וְרָאָה בּוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, וּנְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּזְכוּת שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס.כָּךְ הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

הברקה: טיילנו בפסח ופתאום אחד החבר'ה מצא שמורה, אנשי שמורות הטבע ענו: שלום על-לחם

---------------------------------------

זו קריאה האחרונה לפני החג להזמין ספרי מתנה על מנת שיגיעו לפני החג ליקיריכם.

כמן כן כתוצאה משיתוף פעולה עם ירין קימור, משחק חידות מחוץ לקופסה וספריו נמכרים עתה באתר שלי, רצ"ב לינק לכל המוצרים באתר: https://www.riddle.co.il/shop

מאחל לכולכם חג פסח כשר ושמח ואביב פורח , וכפי שאומר ידידי יעקב פרוינד :"נאחל, שסיפור "אליהו הנביא" השנה, בליל הסדר, יעבור מ...door ל - door

ג'וני ירום